הגהה רפואית
נכתב בתאריך 16 בפברואר 2010 מאת דבוריתאחד הדברים שבגינם נוהגים לקנטר אותי כאן הוא על כך שאני "מגיהה". והכוונה בכך היא כמובן להוכיח את רדידותי.
יש לי וידוי. העובדה שעיתונאים (כתבים/עורכים) לא יודעים לכתוב עברית תקנית, וליתר דיוק סבירה או קריאה, נראית לי עכשיו שולית למדי. אז הם לא יודעים, לא נורא. לא צריך לקרוא עיתונים, לא צריך לצפות בטלוויזיה, זה באמת לא חשוב.
ואיך הגעתי להכרה הזו? בחודשים האחרונים יוצא לי לקרוא כמה פעמים בשבוע דוחות רפואיים שכותבים מיטב אנשי מערכת הבריאות בישראל, ולמקרא כל מכתב או סיכום מחלה, אני מתחלחלת מחדש. כמות הטעויות המאכלסת כל מסמך לא תתואר.
מילא, הם לא יודעים עברית, שטויות, הבעיה היא טעויות בעובדות ובשנים. למשל, האין זה קריטי לכתוב אם החולה אובחן בשנת 2007 או 2009? או אם המחלה שלו היא בשלב 1 או 3? או מה השם המדויק של התרופה שקיבל וכמה? לא חשוב?
בעבר התלוננו על שכתב ידם של רופאים ושות' אינו קריא. היום, משאפשר להבין כל מילה כי הם מדפיסים את דבריהם, אפשר רק לשמוח על שלא הבנו את דבריהם, כי מי יודע מה היינו מגלים שם.
קחו לדוגמה מכתב שהגיע אלי היום, אותו אני צריכה להעביר מחר לרשויות נוספות, ובו מופיע המשפט הבא:
האינטליגנטים שבכם מוזמנים לפענח ולמצוא את המשפט הנכון, ואני אצטרך רק להתמודד מחר עם פקידת כך וכך ולהסביר לה למה הכוונה במשפט הדגול הזה.
אין איזשהם סטנדרטים בסיסיים של הגהה ועריכה אחרי שגמרתם, לובשי החלוקים הלבנים, לשרבט משפטים המתארים את מצבו של חולה?
אני רוצה להבין: גם בחו"ל, לא משנה איזה חו"ל, מקבלים חולים מכתבים כאלו?
למה יש לי תחושה שלא?
ומה קורה בבתי ספר לרפואה, סיעוד, עו"סיות, אין שום קורס בכתיבת דוחות? ואם אין, לא כדאי שיהיה? לא רחמים על החולים או על קרוביהם מעורערי העצבים שנאלצים לקרוא את הזוועות, לפענח אותן ולהסביר הלאה, לבאים בתור?
עדכונים באימייל:
עלה לארץ בשנת 84?
ממש ממש לא
אוף.
גם ככה זו סיטואציה לא פשוטה.
חבל שמסבכים את זה עם בירוקרטיה מיותר ולא נחוצה.
הארומה בבלינסון אחלה, והאינטרנט חופשי, והמוזיאון המזויף מצחיק.
רפואה שלמה
תודה, אבל יש לך חידה לפתור!
קוראים לו בנג'מין בוטון
יפה, אתה היחיד שפתר את התעלומה!
עצוב ומקומם. הרופאים אמנם עסוקים בלהציל חיים, אבל הם חייבים לקרוא את המסמכים עליהם הם חותמים ולתקנם לפני שליחתם. בחו"ל יש מזכירות שקוראות, מגיהות ולעיתים גם מפרשות את שרבוטי הרופאים…
כאמור, מעניין אותי לקבל תגובות מכמה חו"לים, לשמוע איך זה שם.
עלה לארץ בשנת 48?
בן 84, עלה לארץ ב67?
אחותי שהיא רופאה נהגה לריב כל הזמן עם הרופאים והאחיות על העניין של הניסוח הברור והנכון. קודם כל בצוות הרפואי יש הרבה רוסים שלא יודעים טוב עברית, ושנית השטויות שהם כותבים באמת עלולים לעלות בחיים.
מכירה דמים ושתנים?
אכן כן, דמים ושתנים לרוב. כמו שאמרתי, שלא יידעו עברית. רק מספרים.
לא שזה מצדיק, אבל לאור החדשות בימים האחרונים על המצב בפנימיות, וששליש ממצבת החולים מתחלפת מדי יום – המשמעות היא כתיבת 15 מכתבים כאלו מדי יום. מי שמכיר יודע שכתיבת מכתבים מתבצעת אחרי סיום עבודת המחלקה כלומר לא נשאר הרבה זמן. המשמעות היא טעויות – ולפעמים סיכון חולים. האשם – משרד האוצר, כרגיל.
הנ"ל חולה ותיק וידוע בציבור הפנימיות.
אני חושבת ששלושים שניות נוספות על כל מכתב היו מועילות לכולם.
ולא שיש לי בעיה עם להאשים את האוצר.
עלה לארץ בן ארבע עשרה או בן שמונה.
בריאות.
בן 84 ועלה בגיל 67 ???
אני מהמרת שעלה לישראל בגיל 4, כי נראה לי שרוב ניצולי השואה עלו ב-46-49 ונניח שהמסמך כבר בן שנה-שנתיים (הפרוצדורות האלה נוטות להימרח) אם המסמך ישן יותר, אז בגיל 8.
מאמי, המסמך טרי. מהיום בצהריים.
דימי, חלי וחתול – איש מהפותרים לא מתקרב. חוץ מרוגל, כלומר.
רמז: במשפט הזה, בן 11 המילים, יש שלוש טעויות. שלוש.
התשובה די פשוטה. האיש בן 97 גקוש +3 שעלה לארץ ב1961 שנשמע סביר (בן 48) או מה שםחות סביר עלה לארץ 1948. פיס אוף קייק.
במחשבה שניה ואם את אומרת שלוש טעויות. אז האיש בן 84 (1) עלה לארץ בשנת (2) 67 (3). נשמע גם הגיוני.
התשובה באמת פשוטה, אבל טעית פעמיים
עלה לארץ בגיל 3 בשנת 48!
מהו הפרס!?
הספרות כנראה התהפכו: בן 76, עלה לארץ ב-48' (כשהיה בן 14)
כל הכבוד, יש גאון אחד במערכת!
הפרסים לעטרה!!!!
תודה תודה, קטונתי… אני תורמת את כל הפרסים למחלקת ההגהה של משרד הבריאות
להערכתי, מי שאשם בהיפוך הספרות הוא דווקא המתכנת.
זה הרי הדבר העיקרי שרוקחים לומדים באוניברסיטה – פענוח מרשמים
אם יש רופא שיש לו כתב ברור,שוללים לו את הרישיון.
בניו יורק זה בעיני אותו דבר בדיוק. בכלל הביורוקרטיה האמריקאית נוראית פי כמה מאחותה הקטנה בישראל רק שהאזרח נזקק לה הרבה פחות פעמים. בקשר למערכת הבריאות כאן זה כבר בכלל סיפור מהפטרה.
בכלל HMO למינהם (שזה מין קופות חולים כאלה) זה פשוט בלתי נסבל ואני לא יודע מי ציין פה שיש לרופאים מזכירות אני לא ראיתי אחת שיודעת לעשות הגהות לכל הרופאים שאני הכרתי גם חברים וגם כפצינט ואני הלכתי לרופאים הכי הכי נחשבים בניו יורק.
בכלל גם בביזנס וגם ברפואה המון אמריקאים לא כותבים טוב, וכותבים עם שגיאות כתיב איומות בזמני היה מונח מילון אנגלי אנגלי על כל שולחן של כל מזכירה וומי שכותב. ספלצ'אקרס נכנסו אחר כך.
לפני חודשיים נזקקתי לאיזה שהוא אישור רפואי שקשור לבת שלי מאמריקה. פניתי לרופא הילדים שלה מאז, שהיה גם ידיד שלנו ואני מדבר על טופ נאטץ' פארק אוניו פרופסור במואנט סיני . קיבלתי בחזרה איזה אימל עילג באנגלית של כיתה ב שהמזכירה שלו כתבה בדיעבד גם היה שגוי אפילו מבחינה רפואית ונדרשו עוד שתי שיחות טלפון לניו יורק לצורך הבהרה.
ברור שהוא מגיש פיפר לועידה? זה כתוב כמו שצריך. אבל ביום יום? זה ניראה אותו דבר בדיוק.
כך נגוז החלום האמריקאי שוב, אה?
וכשיש טעות במכתב לכי תסבירי שהטעות היא במכתב, ולא אצלך. במכתב השחרור שלי מבית החולים לאחר שילדתי נכתב שהיה לי חום בלידה, דבר שהיו יכולות להיות לו השלכות גם עליי וגם על התינוק שלי. בכל פעם שהייתי אצל רופא (שלי או של הקטן) שהתחיל לתחקר אותי על החום האמהי, ובכל פעם שאמרתי שזו טעות ושלא היה ולא נברא קיבלתי את המבט המזלזל הזה שאומר שאני גם אשה וגם ילדתי באותו זמן, וההורמונים והכל, ובטח אין לי מושג על מה אני מדברת.
סיפור מדהים, שלא לומר נורא, נידלס טו סיי מעצבן בטירוף
[...] שרגל גילתה שגיאה מדאיגה בדוח [...]
חייתי כמה שנים באנגליה שם הרפואה הציבורית היא כמעט האופציה היחידה. מערכת מתמוטטת, איטית וביורוקרטית בצורה זוועתית. למשל רושמים לך את התרופות הכי זולות שיש, גם כשיודעים שיש תרופות טובות יותר (למשל עם פחות תופעות לואי), מחכים לתורים-גם לדברים דחופים-חודשים ארוכים.
בכלל, לכל המתלוננים על הביורוקרטיה בארץ-היא כאין וכאפס לעומת הביורוקרטיה האנגלית (בכל התחומים). ממש אין מה להשוות.
מעניין לשמוע שצרותינו הן לא היחידות. גם פה, אגב, ראיתי מקרים בהם משתדלים לתת את התרופות הזולות יותר.