פסולי חיתון 4
נכתב בתאריך 10 בספטמבר 2006 מאת דבוריתאיך, איך הזנחתי את הדבר שאני הכי אוהבת לעשות
1. כל מי ששואל מה את עושה בחגים.
2. כל מי שמחכה לתלושילחג מהעבודה.
3. כל מי שסימס לג'קו או למאיה.
4. כל מי שאין לו קרוקס כי לכולם יש.
4א. כל מי שיש לו קרוקס ואומר "נכון שזה מכוער, אבל זה נורא נוח".
5. שולחי שנוטובות בתפוצת נאט"ו בסמס.
6. כל מי שאומר שאין לך מה לחפש בניו יורק, ושנורא יקר שם.
7. כל מי שחושב שסורי הולמס-קרוז חמודה.
8. משרבבי המכתם "לא/הצליחה לתפוס מישהו".
9. כל מי שנמאס לו ממריל סטריפ.
10. כל מי שלא רוצה ילדים וכותבת ומתראיינת על זה עד צאת נשמתה.
פסולי חיתון קודמים
עדכונים באימייל:
11. כל מי שגומר פוסט שלך תוך שלושים שניות ולא מתקשר אחרי להגיד שהיה נפלא.
מתחת לחגורה.
כל מי שגומר תוך 30 שניות, ונעלב שלא התקשרת אליו (לא את ספציפית, כלאחת) למחרת כדי להגיד שהיה נפלא.
כל מי שגומר תוך 30 שניות. נקודה.
וזהו. כי זה סתם מלכלך.
תודה על סעיף 7. סורי קרוז הזאת, מיני-חייזר.
אבל מפיצים אותם מהר יותר, רחב יותר ומדויק יותר.
הכוונה היא לפוסט הקודם שלך על הסופרנוס…
עם כל הכבוד ל-V אני מעדיף אותך כאן. (לא שמישהו שואל אותי)
ומה עם מי שסימס לאחרים?
התכוונתי לכל מי שמעורב רגשית בכ"נ.
ולדואל, נו, אממ, זה שני דברים נפרדים. אבל אקח את זה במובן המחמאתי.
ברור שונים וברור מחמאה
אבל מובן מאליו שמאז השקיעה הגדולה לעולמה של V, לחיות את חייה מרגיש קצת מוזנח.
גם אני התמכרתי בזמנו למדור הירושלמי המופלא, עד כדי כך שיש לי את הספיישל שהם ערכו גזור ושמור עד עצם היום הזה.
בכלל, היו שם עוד כמה וכמה טורים לא רעים, בין היתר של עירית לינור.
אנשים שלא מתחלחלים מהשיר המפומפם כל הזמן על "אמא שלי לא הכירה ( עם "ה" בסגול או בצירהֱ!), את יונתן שפירא." לא בגלל ה"תעשה לי ילדים",הירוד, אלא בגלל ה"הכירה" שחוזר איזה 5 פעמים.
קרוקס, תפוצת נאט"ו בסמס, ויודע מי זאת סורי הולמס-קרוז.
את אולי חושבת שאת שנונה,דבורית,אבל כל רשימות פסולי החיתון מוכיחות שאת אדם מריר ונרגן שמחפש פגמים אצל אחרים במקום לבדוק מה לא בסדר אצלו ונראה לי שיש הרבה דברים שלא בסדר אצלך.
מריל סטריפ לא נמאסה אבל את לעומת זאת נמאסת מזמן,דבורית!
אני דווקא ממש בודקת מה לא בסדר אצלי כל הזמן
.ואפילו מדווחת על כך לציבור הרחב
ואתה מוזמן לפנות את השטח, בבקשה.
מנין ההנחה שמדובר דווקא בבחור?
סיבותי עמי.
סתם מעניין היה לדעת מה יקרה אם יום אחד תתאהבי באחר/ת עד כלות ותרצי מאד להביא עמו/ה ילדים או חלילה להתחתן?
להתחתן אני באמת מבינה את העמדה לפיה מדובר בטקס וזה שולי לעניין מידת האושר, אך רצון להביא ילדים לעולם עלולה להיות תחושה חזקה ובלתי נשלטת..
רק נניח, מה אז? תגידי הופס טעיתי?
לבי עמיד יותר מהעורף במלחמת לבנון 2.
כל הכבוד על האירוניה העצמית של לכלול את עצמך ברשימת פסולי החיתון.
מה לגבי מי שחשב לסמס לג'קו או מאיה והתעצל לעשות את זה או התקמצן על השקל.
חוץ מזה לסמס רפאל זה יותר טוב?
בכל מקרה תמשיכי. לכבוד הוא לי לענות פה ושם על הקריטריונים של פסולי חיתון.
ולגבי חתונה וילדים-אני בהחלט בעד קיומם של אנשים שמוותרים על העונג, הגם שאני לא נכללת בהם.
זו לא שאלה של בעד או נגד וגם לא הבנתי את עניין עמידות הלב, זה בוודאי לא עניין של אף אחד מה כל אחד בוחר לעשות כל זמן שלא מזיק למשהו אחר, אם כי תלוי מי…. זה פשוט מעניין לדעת מה חושבים אנשים, במיוחד אלו שדעתם אינה מופרכת אך מאד שונה משלי ואני לחלוטין לא מה שנקרא "אמא אדמה"….
אהבה לא קשורה אצלי בשום פנים ואופן לילד או חתונה. וכבר הייתי שם אי אלו פעמים בחיי, ומעולם לא עלו שתי האופציות האלו על בדל מוחי. מוזרה לי הנחת העבודה שלך שהדברים קשורים אחד בשני. הרי אם כך היית יכולה להסיק שאני לא רוצה ילד כי לא התאהבתי, ולא כך הוא, כמובן וכמוסבר.
ומה אמור עכשיו להרגיש "הראשון והאחרון" שעליו סיפרת, כאשר הוא שומע על "הייתי שם אלו פעמים בחיי?" יובהרו הדברים לאלתר, וינומקו.
לא רק שאינו קורא פה, גם קיומי נשכח ממנו.
…ריח הנפל"ם בבוקר. , רגע, סליחה, טעות, זה ממקום אחר.
התכוונתי – אין כמו אמת עצובה ואותנטית בבוקר.
(לפני שכל האופטימיים חוזרים מהכושר ומבטיחים לך שהוא זוכר גם זוכר.)
ואוו, אני חייבת לומר שיש כאן סוג של חוסר תקשורת במידה מסוימת, אינני חושבת שאהבה מובילה בהכרח לילד, אני אומרת שזה המקום שבו עלולה להיווצר הרצייה אם כי גם בלא בן זוג היא מתעוררת. אני שאלתי מה יהיה אם תרגישי לפתע צורך, האם תגידי הופס, טעיתי?
זו היתה השאלה, לא עניין הרצייה הנוכחית בילד, זה מובן מלפנים ומאחור.
בכל מקרה – רק טוב.
אגיד אופס, טעיתי.
בואי נאמר שהסיכויים לכך מיקרוסקופיים.
גילוי נאות, אני כותבת על נושא קרוב במסגרת אקדמית ועמדתך מאד מענינת אותי.
תודה.
האין החוקר/ת אמור לגשת למושא מחקרו באופן שאינו משקף את אוסף הדיעות הקדומות וחכמות הדודות וסבתות, ומתוך כוונה לחפש את האמת,ללא פניות, ולא להסתכל על "מי שלא רוצה ילדים" כאקזמפלר "מעניין"?
בקיצור: נראה לי שאת מחפשת לאשר את אוסף הדיעות השמרניות שיש לך בנושא, ולא באמת פתוחה להיות "מופתעת" ע"י האמת.
עמדתך ה"חינוכית", עם אמצעי ההפחדה המקובלים שמנוסחים, אמנם, במתק שפתיים ("מה יהיה אם תתחרטי?")- היא לא עמדה אמיתית של חוקר. מה שרוצים להוכיח – מצליחים.
סליחה, על מה אתה מדבר?
אין קשר בין נושא מחקרי לעמדה כזו או אחרת של אדם פרטי, זה בסך הכל מעניין אותי ברמה אישית.
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אך מחקר אקדמי בתחום שלי לא נעשה על-פי עמדה כזו או אחרת של אדם כזה או אחר, אתה ככ' רחוק שאינני יכולה אפילו להשיב על תגובתך – העוינת – יש לומר בדרך כלשהי.
יום טוב שיהיה לך.
במיוחד את איחולי ה"יום טוב". כמה קיבלת בקורס ב"אותנטיות"?